להלן תעודת הבגרות שלי.
ממוצעת לחלוטין , ללא ציונים מפוצצים, אין 100 וגם לא 90. ממוצע לגמרי.
מעולם לא קיבלתי תעודת הצטיינות לימודית.
אבל כמויות התעודות הצטיינות שיש לי על עשייה חברתית - ואו - ארגז שלם.
אז נכון, גאונה אני לא, אבל עם אינטיליגנציה ריגשת בשמים.
בבית שבו גדלתי, לימדו אותי לעשות כל מה שאני יכולה,
לימדו אותי שציון זה רק מספר, העיקר הדרך.
כל עוד ישבתי ללמוד למבחן, הציון עצמו לא משנה בכלל.
בבית שבו גדלתי, לימדו אותי להסתכל על האנשים סביבי,
לימדו אותי דרך ארץ,
לימדו אותי שלא צריך ללכת לבית הספר רק בשביל ללמוד אלא חשוב גם להשאיר חותם של עשייה חברתית.
לימדו אותי שעשייה חברתית במועצת התלמידים ובתנועת נוער זה לא פחות חשוב ממתמטיקה ואנגלית.
למדו אותי להאמין בעצמי ולכוון גבוה.
הרבה נערים שיושבים אצלי ורואים את תעודות הקצונה, תואר ראשון, תואר שני, לימודי אדלר ,
חושבים שהכל בא לי בקלות, הם לא יודעים שכל מבחן שרק היה לי הייתי צריכה לשבת שעות ללמוד כדי להצליח להוציא ציון ממוצע, לא מטורף, 70-80 ואני בעננים.
אז כן, אני אחרי תואר ראשון, וגם אחרי תואר שני, בדרך לדוקטורט , אבל עם בגרות ממוצעת לחלוטין.
לא גאונה
אבל כן מנהיגה
כן רגישה לחברה בה אני חיה
כן אכפתית
כן שואפת
כן בוגרת לגילי
כן מכילה
והרשימה עוד ארוכה!